מטרת החוק:
מטרתו של חוק זה להסדיר היבטים שונים של שימוש במסמכים אלקטרוניים במהלך פעילות מסחרית, ובכלל זה קיום דרישת כתב בחיקוק וביצוע פעולה משפטית באמצעות מסמך אלקטרוני, קביעת חזקות לעניין משלוח וקבלה של מסרים אלקטרוניים, וכן הוראות לעניין הגבלת אחריות אזרחית של ספקי שירותי אינטרנט בשל מתן שירותי אינטרנט וחובתם לשמירת סודיות לעניין פרטיו של מפיץ מידע באינטרנט.
בדברי ההסבר הכלליים להצעת החוק נאמר:
המסחר האלקטרוני מעורר בעיות משפטיות שונות, אשר בהיעדר חקיקה מיוחדת קיימת לגביהן כיום אי–ודאות. למשל, האם במעבר לעולם המסחר האלקטרוני חל שינוי בצורך בתיעוד עסקאות ופעולות משפטיות שונות, שלגביהן קיימת היום דרישת כתב, ב"מסמכי נייר", או האם ניתן להטיל אחריות בנזיקין על עשיית עוולות באינטרנט ואם כן, מהו היקף האחריות והאם ניתן להטילה על גורמים שלישיים. שר המשפטים דאז, יוסי ביילין, מינה בשנת 2001 ועדה בין–משרדית בראשות הגב' טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה )משפט אזרחי(, כדי לבחון את ההיבטים המשפטיים של המסחר האלקטרוני, בתחום המשפט האזרחי, לרבות הצורך בהתאמת החקיקה למציאות הטכנולוגית המשתנה )להלן – ועדת שפניץ(. הוועדה בחנה סוגיות שונות, לרבות הסוגיות שהוזכרו לעיל )וכן סוגיות הנוגעות לשמירת הפרטיות במאגרי מידע באינטרנט, פרטיות קטינים, הגנת הצרכן וחתימה אלקטרונית( במטרה לבדוק אם יש צורך בחקיקה או שמא ניתן לפתור את אי–הוודאות בדרך של פרשנות החקיקה הקיימת. אחד מפירות עבודת הוועדה, היתה חקיקתו של חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 ,אשר מסדיר את התנאים שבהם ניתן למלא אחר דרישת חתימה בחיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית. עם סיום עבודתה של ועדת שפניץ, פורסמה טיוטת דוח להערות הציבור ובה המלצות שונות, ולאחר מכן פורסם הדוח המעגן חלק מן ההערות שהתקבלו לטיוטה. על בסיס הדוח האמור הוכנה הצעת חוק זאת.
ביום 21.1.2008 הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת, ביחס של 5 בעד, 0 נמנעים, 0 מתנגדים.
הצעת החוק הועברה לוועדת הכלכלה ולאחר מכן לוועדת המדע, וביום 19.5.2000 החלו בהכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ת ה ל י ך ש ל א נ ס ת י י ם ע ד ה י ו ם , 18 ש נ ה ל א ח ר מ כ ן.
בקריאה הראשונה בכנסת הציג את הצעת החוק כבוד שר המשפטים דאז דניאל פרידמן, שאמר:
"מדובר בהצעת חוק שנועדה להסדיר את המסחר האלקטרוני, שמתעוררות בו בעיות משפטיות שונות שבהעדר חקיקה מיוחדת יש בהן כיום אי-ודאות. למשל שאלות של תיעוד פעולות משפטיות, שאלות שיש לגביהן דרישת מסמך בכתב או חתימה על מסמך בכתב, השאלה אם אפשר להטיל אחריות בנזיקין על עשיית עוולה באינטרנט וכן השאלה מהו היקף האחריות ואם אפשר להטילה על גורמים שלישיים.
שאלות אלה נבחנו בוועדה בין-משרדית בראשות המשנה דאז ליועץ המשפטי, הגברת טנה שפניץ, והיו שותפים לה משרד המשפטים, משרד המדע, משרד התקשורת ומשרד התמ"ת. את הוועדה מינה בשנת 2001 שר המשפטים דאז, ד"ר יוסי ביילין. להלן: ועדת-שפניץ.
ועדת-שפניץ בחנה סוגיות שונות, ובכללן הסוגיות שהוזכרו לעיל וכן סוגיות שעניינן שמירת הפרטיות במאגרי מידע באינטרנט, כדי לבדוק אם יש צורך בחקיקה או שמא אפשר לפתור את האי-ודאות בדרך של פרשנות החקיקה הקיימת.
אחד מפירות עבודת הוועדה היה חקיקת חוק חתימה אלקטרונית, משנת 2001, אשר מסדיר את התנאים שבהם אפשר למלא את דרישת החתימה בחיקוק בחתימה אלקטרונית.
מטרתה של הצעת חוק המסחר האלקטרוני, שאני מתכבד להביא להצבעה בקריאה ראשונה, כאמור בסעיף 1 שלה, היא להסדיר היבטים שונים של המסחר האלקטרוני בתחום המשפט האזרחי. בהתאם לכך ההצעה עוסקת בהיבטים שונים של שימוש במסמכים אלקטרוניים במהלך פעילות מסחרית, ובכלל זה קיום דרישת כתב בחיקוק, ביצוע פעולה משפטית באמצעות מסמך אלקטרוני וקביעת חזקות לעניין משלוח וקבלה של מסרים אלקטרוניים.
בהצעת החוק הוראות לעניין הגבלת האחריות האזרחית של ספקי שירות אינטרנט בשל מתן שירותי אינטרנט, חובתם לשמירת סודיות לעניין פרטיו של מפיץ מידע אלקטרוני והסמכת בית-המשפט להורות על חשיפת פרטים כאמור.
אינני מפרט יותר, ואני מבקש לתמוך בהצעת החוק ולהעביר אותה לוועדת הכלכלה. תודה."
התקשרו עכשיו לקבלת ייעוץ ראשוני 03-6726268 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם