כשאנחנו אומרים לשון הרע עולה מיד השאלה – רגע, אם מה שאמרתי הוא אמת, כלומר האמירה היא נכונה – האם זה לשון הרע?
התשובה היא חד משמעית – כן! עצם אמירת האמת איננה פוטרת ואיננה "מבטלת" לשון הרע.
חוק איסור לשון הרע, תשכ"י-1965, בסעיף 14, מדבר על הגנת "אמת דיברתי" ובלשון החוק – הגנת אמת הפרסום. זו הגנה. פרסום לשון הרע אינו קשור אם זו אמת אם לאו.
למשל, נניח שבמשרדי יש עורכת דין שבשעות הערב עוסקת במקצוע ססגוני יותר. נניח גם שזו אמת לאמיתה. האם מותר לספר את זה לעובדים או לעיתון? בוודאי שלא ובוודאי שזה יהיה לשון הרע ותביעתה תתקבל מאחר ולמרות שזו אמת, הרי שזו לא הגנה מספיקה אלא נדרש רכיב נוסף – האם הציבור צריך לדעת מזה? במקרה זה כמובן שלא ולכן זהו פרסום לשון הרע.
ובמילים אחרות – עצם העובדה שהאמירה הינה אמת איננה מספיקה. נדרש ש "יהיה בפרסום עניין ציבורי". מהו עניין ציבורי? על כך יש פסיקות רבות של בית המשפט וכל עניין הינו לגופו.
בית המשפט העליון אמר עוד בשנת 2006:
"הזכות לשם טוב היא מיסודות הקיום האנושי של האדם כיצור חברתי. הצורך בהגנה על כבודו האנושי של האדם בהתייחסותו לסביבתו היא תנאי הכרחי לחיים בצוותא, להגשמתו העצמית המלאה של הפרט, וליכולתו למצות את חייו החברתיים והרוחניים. הזכות לשם טוב כחלק מהכבוד האנושי טבועה עמוק ביסודות ההוויה האנושית של האדם, ומקרינה על מערך היחסים בינו לבין הסביבה העוטפת אותו. היא תנאי הכרחי להגשמת האוטונומיה האישית ולמיצוי יכולותיו של האדם ותרומתו לחברה. היא מהותית לגיבושו של כבוד עצמי שאדם חש כלפי עצמו, ולכבוד שהסביבה רוחשת כלפיו. היא מקור כח עשייה לאדם, ותנאי למיצוי יכולתו, כישרונותיו והישגיו לטובת החברה. סביבה אנושית הנשלטת על ידי תרבות של השמצות, גינויים ומתקפות מילוליות הדדיות שלוחות רסן סופה שתביא הרס חברתי פנימי, ובלימה של התפתחות תרבותית וערכית. מירקם חברתי הרמוני בין בני אדם, הוא תנאי חיוני למימושם של תהליכי בנין, קידמה, ומיצוי הכוחות והיכולות הטמונים בפרטים לתועלת הכלל. הזכות לשם טוב של הפרט היא נדבך מרכזי בסדר חברתי הרמוני. היא ניצבת ביסוד משטר הבנוי על חירות וכבוד האדם. היא מצויה במעמד רם במידרג זכויות האדם."
ובית המשפט המחוזי בתל אביב הוסיף בשנת 2012:
"חוק איסור לשון הרע משקף איזון בין זכויות אדם בסיסיות במשטר דמוקרטי: זכות יסוד לשם טוב וזכות יסוד לחופש ביטוי. שתי זכויות אלו נגזרות מכבוד האדם".
על כן, לפני שאתם מפרסמים לשון הרע, מכפישים או עושים שיימינג – מומלץ לבדוק עם עורך דין העוסק בנושא את הסיכונים לתביעה אפשרית. יש גם לזכור שפרסום לשון הרע עלול לגרור קובלנה פלילית – כך שאין המדובר רק בעניין אזרחי אלא גם עניין פלילי.