האם החוזה שלך מגן עליך? האם החוזה שלך פרוץ? האם יש התייחסות ל"כח עליון"? ואם כן, כיצד?

  • facebook
  • twitter
  • linkedin
  • telegram
  • whatsapp

קיום חוזה:

באופן כללי יש לומר כי "חוזים יש לקיים". זהו הכלל העיקרי וממנו נגזרים כללי משנה אחרים. יחד עם זאת, המשבר הנוכחי מעמיד במבחן משמעותי את הכלל הזה, ועשוי ליצור מצבים בהם נוכל לעשות אחרת, ומצבים אחרים בהם הכלל יעמוד בתוקפו.

בנוסף, יש לקיים את החוזה בתום לב. תום הלב רלוונטי לא רק לצד אחד לחוזה ולא לחוזה מסוג מסוים, אלא תום הלב רלוונטי לכל הצדדים לחוזה ולכל סוגי החוזים.

יחד עם זאת, וכידוע, לכל חוזה יש נקודות חוזק ונקודות חולשה. ישנם מקרים לא מעטים בהם החוזה שלך לא יכסה מצבים קיצוניים (קורונה היא רק דוגמא אחת, אבל ישנן דוגמאות נוספות, למשל – האם החוזה שלך אומר מה קורה אם המבנה שליד נשרף? או שפתחו לידך עסק לא חוקי שמביא לאיזורך אנשם מפוקפקים?).

כאשר בוחנים המשך היתכנות החוזה, במקרי קיצון כמו כח עליון, ובוודאי סגר, עוצר, מגיפה ועוד, יש להתייחס לכל הפחות לנושאים הבאים:

  1. דיני הסיכול – סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), האומר:

פטור בשל אונס או סיכול החוזה

18.  (א)  היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

          (ב)  במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו.

בכל חוזה וחוזה יש לבחון: האם יש התייחסות לסיכול חוזה באחד מסעיפי החוזה? האם החוזה שותק? אם יש התייחסות – מה היא אומרת והאם היא מתייחסת למצב המיוחד שיש היום?

  • דיני הסיכול – סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, האומר:

פטור מחובת התשלום

15.  (א)  היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות.

          (ב)  הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע השוכר על הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען.

בכל חוזה שכירות יש לבחון האם יכול השוכר להשתמש במושכר, למשל יכול להיות רלוונטי מאד למסעדות שלא יכולות לבצע משלוחים, מסיבות אובייקטיביות.

  • במקרים בהם לא ניתן לקיים את החוזה הספציפי, מסיבות שונות, למשל כאשר בהסכם מכר דירה מוגדר תאריך כניסה לדירה ותשלום אחרון במועד בו נאסר על מעבר דירות, כמו במשבר הנוכחי. במקרה כזה ניתן לדרוש להתאים את החוזה לנסיבות שהשתנו ולשנות את מועד קבלת החזקה בדירה והתשלום הנלווה אליה למועד מאוחר יותר, מבלי לפגוע בחוזה כולו. במקרה כזה העיקרון שינחה אותנו הינו עקרון "תום הלב" של הצדדים לחוזה.
  • סעיף "כח עליון" בחוזה מסחרי – יש לבחון האם ישנו סעיף שכזה, ואם כן – מה הוא אומר. האם הסעיף הקיים מתייחס למקרים כדוגמת המשבר הנוכחי, ואם אינו קיים – מה "רוח ההסכם" והאם ניתן לדלות ממנו את ההתייחסות למקרה שכזה.
  • פיצוי בשל איחור במסירת דירה מקבלן לפי סעיף 5א(ג) לחוק המכר (דירות):

פיצוי בשל איחור במסירה

5א.     (א)  לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה – המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה, לפי הגבוה:

(1)   סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5 – בעבור התקופה שתחילתה במועד החוזי וסיומה בתום שמונה חודשים מאותו מועד;

(2)   סכום השווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.25 – בעבור תקופה שתחילתה תשעה חודשים לאחר המועד החוזי ואילך.

          (ב)  הפיצויים הקבועים בסעיף זה ישולמו בתום כל חודש בעד אותו חודש; הפיצויים בעד שישים הימים שתחילתם במועד החוזי ישולמו בתום שישים הימים האמורים.

          (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הצדדים לחוזה המכר רשאים להסכים כי הסעיפים הקטנים האמורים לא יחולו על איחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו.

יש לשים לב לסעיף 5א(ג) שמאפשר להוסיף להסכם המכר תנייה הרלוונטית למשל למקרים של כח עליון. יש לבחון האם ישנה תנייה כזו בהסכם המכר שלך, ואם כן מה היא אומרת והאם ישנה התייחסות ספציפית למקרה כמו המשבר הנוכחי ומה משמעותו.

לסיכום:

זכרו שיש הבדל מהותי בין חוזי שכירות, למשל, לחוזים מסחריים חד פעמיים, לבין חוזים מסחריים מתמשכים וכדומה. על כן יש לבחון כל חוזה וחוזה ומשמעויות המצב הנוכחי על אפשרויות קיום או אי-קיום החוזה.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות